ומה היה קורה אם היית פרפר? גולם שנפרץ והופך ליצור חי שכל שיש לי לחיות בעולם הזה הוא ימים או שבועות ספורים, במקרה הטוב.
איך היית מספיקה את כל מה שמעורר בך חשק לטרוף? איך היית אוגרת את אותן חוויות בלתי נשכחות, בלתי מנוצחות?
לו היית פרפר, היית מעוררת יותר סקרנות אולי, ולא מחפשת את תשומת הלב שניתנת לך בלאו הכי ולזמן מוגבל, אך על מה היית מודה בכל בוקר? למי היית פונה כשקשה לך? איך היית מתקנת? בלי מספיק זמן לעבור תהליך?
לו היית פרפר היית בורחת בכל פעם שהיית נבהלת, במקום לעמוד מול הסכנה ולהראות לה חוזק מהו, היית משתמשת בכנפיים שלך כאינסטינקט ראשון, ולא במחשבה או ברגש.
היית זמנית.
גם עכשיו את זמנית.
אבל לפחות עכשיו, לכל אחד יש את הזמן שלו.
לו היית פרפר, לא היה לך את הזמן שלך.
***
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה