היא הרגישה שהיא צריכה להתחבר אליו.
באותו לילה היא סגרה את האורות ופתחה את התריס של חלונה. חשיכת הרחוב פלשה לתוך חדרה, מכונית שעברה מיהרה להזכיר כי כולם כבר ישנים וחידדה עבורה את השקט. היא התיישבה על המרצפות הקרירות שהדיפו את ריח הסבון שהעבירה עליהן כמה שעות קודם לכן, מבטה שקע אל נקודה מטושטשת בחלל, נשימותיה הקצובות אווררו את מחשבותיה.
ארבע שעות ישבה כך וקיוותה לשקט ולכוחות שיחדשו בה את היכולת להביט ישר מבלי לפחד מהגובה. היא נזכרה באותה הבחורה ששבוע קודם לכן אמרה שהיא הדוגמה לאדם שאין בו אמונה בכוח עליון, אמרה שהיא האתאיסטית, אמרה וטעתה, רק הוכיחה לה כמה ההיכרות בינהן היא היכרות סרק, ואולי אף לא קיימת.
ואז היא נזכרה באותה אישה חזקה שנמצאת בחייה מאז ילדותן. אותה אישה שנמצאת בחייה ללא תלות במרחק או בזמן, אותה חברה-אחות ששרדה את כל מלחמות הנפש שלה ושלה, היתה, חיזקה והאמינה. ועודנה. היא זו שנטעה בה אמונה, שהוכיחה כי אין דבר העומד בפני רצונה של אישה, חוזקה של אמונה, אהבת אמת לעצמך ולעולם.
היא זו שגם ברגעים הקשים ביותר מזכירה לה לחייך.
ארבע שעות היא דיברה לעצמה, הביטה באותה נקודה מטושטשת והרגישה כי מישהו מקשיב לה. נצנוץ כוכב התגלה אליה, כמו השיב לה בחיוך וחיבוק מכיל, בדיוק זה שהיתה צריכה.
היא מחתה דמעה מעינה השמאלית, שילבה את ידיה כמו נטענת בחיבוק שלה עצמה, טיפסה אל המיטה הפרוסה לפניה, מוכנה לשינה הכי טובה שידעה בשבועות האחרונים, הכי טובה שיכלה לבקש.
כשהתעוררה בבוקר, ידעה כי יש עמה כוחות אחדים, יד מכוונת. מכאן, כל דרך שתיפתח בפניה תהיה נכונה לה, גם אם לא זו שכיוונה אליה מראש, היא תלמד מחדש את המסלול ותעלה על דרך המלך.
יש איתה כאלו שלא יתנו לה ליפול מהדרך הראשית. ולא משנה מה, הם יהיו שם איתה.
***
מוקדש לחברה אחת ויחידה, האישה הכי חזקה שהכרתי בחיים שלי, החברה הכי טובה שאי פעם יכלתי לבקש.
שתהיה שבת שלום!
