יום חמישי, 10 באוקטובר 2013

אמא, אבא, אתם באים לקפה?

הפעם הראשונה שבה את מבינה שאת אדון לעצמך היא הפעם בה ההורים באים לבקר אותך בבית שלך. רגע, אתקן את עצמי, בדירה שלך. בית יש רק אחד.
פחות משבועיים מחוץ לבית, גרה לבד, מבשלת לבד, קונה לבד, מסדרת לעצמי לבד, מתלבשת בלי לפחד שמישהו יציץ או יפתח דלת ברגע לא מתאים.
אני מתרגלת. לאט לאט.
בדרך זו ואחרת, גם היחסים איתם הפכו אחרים, זה נכון מה שכולם אומרים שברגע שעוזבים את הבית כל ההתייחסות אחרת.
כיף לי. קשה וקל ומעניין לי.
אני מתרגלת.. לאט לאט.

:)

יום שישי, 4 באוקטובר 2013

פורשת כנפיים ועפה...

אני מניחה שיקח לי זמן להתרגל, ויחד עם זמן ההתרגלות יגיעו המילים. 
בינתיים...
לפני שבוע וחצי חגגתי יום הולדת 27.
לפני שלושה ימים עברתי דירה, בפעם הראשונה בחיים שלי. עזבתי את הבית של ההורים, פרשתי כנפיים, לבד... עצמאות זו לא מילה גסה, האמת? מילה נהדרת. 
אני עדיין לא בטוחה שאני מבינה ומפנימה את כל מה שהיא מכילה בתוכה...

אבל... לאט לאט :) מנסיון השנה האחרונה, כל הדברים קורים בזמן הנכון שלהם.