יום ראשון, 3 באפריל 2016

החלטה

"ואיך אדע אם ההחלטה שלי היא ההחלטה הנכונה?" שאלתי והפניתי מבט סקרן ימינה ושמאלה ושוב ימינה ושוב שמאלה.
"את טועה בשאלתך, כי אינך יכולה לדעת מראש האם החלטה שתקבלי בעתיד נכונה היא או טעות", ענה, נשען לאחור וינק עוד שאיפה ממקטרתו החומה.
"אז איך עלי לבחור את הדרך?" משכתי את שרוול חולצתו שוב ושוב, כמי שמבקשת ממנו להשיב לי את שהכי רציתי לשמוע.
חיוך עלה על שפתיו והוא ענה בלי לחשוב פעמיים "לכי למקום בו הלב שלך מחייך, כי הוקל לך לדעת שזהו המקום שאליו את פונה, כי הפחד הפך להתרגשות והחרדה הפכה לציפייה. כך תדעי שהלכת לכיוון הנכון".
"וכך אדע שהחלטתי נכון?"
"לא, אם החלטת נכון או שלא, תדעי רק בסוף, במבט לאחור. אם היתה זו הדרך הנכונה - הרווחת. ואם לא היתה- הרי שזכית פעמיים: כי תלמדי זאת בדרך החוויה הטובה ביותר, לאחר שהלכת אחרי מה שהרגיש לך הכי נכון".

הוא סיים את דבריו ואני נפלתי לשינה עמוקה, כזו שהשלימה לי חור במקום בו היה לי ספק. קמתי בבוקר וידעתי לאן עלי ללכת, אם נכונה או טעות, זו הדרך שלי, ואליה אני רוצה לפנות.