אין לי בעיה עם נסיעות, להיפך. אני תמיד תופסת את המקום הנכון ליד החלון (אם יש מקום לשבת כמובן), מתחברת למוזיקה שלי ומתנתקת מהכל. זה זמן לחשוב וזמן להתגעגע, זמן להכין את עצמי לחיבוק שלו שיגיע בדיוק ברגע הנכון ובעצם כל ההמתנה הזו תישכח בשנייה שהחיוך שלו יפגוש את הלב שלי.
להנות מהדרך הם אומרים, זה פשוט להנות מהדרך. פשוט זה לא, אבל זה אפשרי. אני די בטוחה אגב, שאם כל אחד מהנוסעים פה היה חושב רגע, מדבר חלש ושומר את שיחות הטלפון הקולניות למרחב אינטימי ונפרד, להנות מהדרך לא היה קשה כל כך, כמעט בלתי אפשרי.
אופייני לעם שיושב בציון.
השבמחקכמה נחמד שאני רחוק..
וכמה נחמד שמגיע אצלך בסוף החיבוק :-)
איזה כיף שכ"כ כיף להיות עם מישהו :)
השבמחקאני דווקא אוהב להסתכל על אנשים בזמן הנסיעות הללו. עם או בלי מוסיקה באוזניים, כאשר הנוף ממילא מטושטש על ידי חלון מטונף - זה נחמד לפעמים להסתכל ולצותת-בלי-כוונה על חיים של אחרים.
השבמחק