האמת היא שאני לא זוכרת בכלל מתי הרגשתי ככה בפעם האחרונה, אבל אני מרגישה ככה עכשיו. האמת שאלה כבר שלושה חודשים פחות או יותר שאני לא מפסיקה להתרגש והמחשבות עליו עושות לי נעים בלב.
אז אני עסוקה, והזמן עובר ודוהר קדימה בלי משים. שנת הלימודים נגמרה, חיפושי העבודה הותנעו מחדש, הגעתי למשקל הכבוד בשומרי משקל לאחר שהורדתי 24 ק"ג עד למשקל הכבוד (היעד) ועוד שניים מתחתיו. עכשיו אני בשמירה וזה מאתגר לא פחות, אם לא יותר מעצם הירידה (תזכורת לעצמי לכתוב על כך בפוסט נפרד, זה לא עצם העניין עכשיו).
בכל אופן, הוא נעים לי, והוא מחבק ומחייך לי את היום ואת הלילה.
הוא נותן לי השראה לכתוב שירה, ולא עשיתי את זה ממש מזמן. ולכתוב בכלל, בלי לחשוב, פשוט לשחרר.
רק שימשיך לנו ככה. (חמסה חמסה חמסה)
ככה טוב.
בעצם, ככה הכי טוב.
:)
נפלא לקרוא :-)
השבמחקידעתי שיגיע, רק שלך בטח היתה קשה ההמתנה.
ולא בכדי, הנושאים משתלבים, בחיים וברשומה.
♥