אז האמת היא שלא הספקתי להכנס לפה כדי לכתוב, די הרבה זמן. כשכבר נכנסתי וזנחתי את זה די מהר כי לא הצלחתי להתרכז, התעייפתי מהמחשבות של עצמי והאמת היא שהייתי טרודה או עסוקה במליון דברים אחרים שמנעו ממני לחשוב בצורה סכמתית כלשהי שאצליח להעביר רצף מחשבות רנדומלי אל הכתב.
אבל עכשיו זה כבר נהיה לי חסר, ומדגדג באצבעות.
מאז ה Eco Trail De Paris שהשתתפתי בו בחודש מרץ - מירוץ של 80 ק"מ בשטח, עברו כבר די הרבה קילומטרים. לא לקח לי יותר מדי זמן להחליט על היעד הבא בריצה, להגדיל קצת את המרחק והפעם להישאר בארץ..
בעוד 25 ימים אשתתף במירוץ אולטרה מרתון סובב עמק, במקצה 100 ק"מ. הזינוק הוא בקיבוץ הזורע שבצפון בשעה 21:00 בערב של יום חמישי, וההכנות למירוץ הזה בשיא, כאשר בסופ"ש האחרון השתתפתי במירוץ למרחק של 50 ק"מ בתנ"ך תש"ח שהיווה לי את הריצה המסכמת לקראת המירוץ בסוף החודש (שהיה והתנהל מעולה ויותר טוב מהצפוי! :) ).
התחלתי להתאמן למירוץ בחודש אפריל, כחודש לאחר המירוץ שלי בצרפת. מרגישה עד כמה העבודה עם המאמן שלי מוכיחה את עצמה ומתחברת לי בצורה הנכונה ביותר, לומדת, טועה, נופלת, קמה, גדלה, מתפתחת, צוברת נסיון.. כל יום הוא למידה נוספת, התקדמות.
משבוע לשבוע אני מרגישה איך אני מתחזקת - פיזית ומנטאלית כאחד. האמת היא שמצד אחד אני מרגישה מאוד מאוד מוכנה לאתגר, אחרי החודשים האחרונים והעבודה המאוד קשה שאני עושה לקראתו, ומצד שני המרחק הזה מפחיד ומלחיץ. אני מתרגשת ומנסה לדמיין איך כל שלב ושעה בלילה הארוך הזה שצפוי לי יתנהל, ואני לא באמת מצליחה להבין או לדמיין את זה.
אפשר לדעת איך מתחילים את המירוץ, אי אפשר לדעת איך מסיימים אותו...
אז בינתיים אני רק סופרת את הימים וממשיכה בהכנות והאימונים, ללטש את הפינות ולהכין את הגוף בצורה הטובה והנכונה ביותר לקראת המירוץ.
מבטיחה לעדכן יותר. האמת היא שהתגעגעתי לשחרר קצת מילים החוצה..
שנה טובה שתהיה!
אל האינסוף ומעבר לו..
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה