רצה, הפעם בדרך לאמסטרדם.

תמונה ממרוץ השליחים הר לעמק 2015. ריצה אל קו הסיום במקטע האחרון מגבת לכפר החורש. עייפה וכל כך מרוצה.

בוקר שהתחיל מאוחר אחרי יום עמוס עם המון פרופורציות ופרספקטיבות חדשות, התעוררתי לפחות שעה אחרי הזמן שכיוונתי אליו. מתעוררת כי חם או קר מדי עם המזגן, מבינה שפספסתי חברה לרוץ איתה הבוקר, מרגישה שגם השמש יותר משוויצה וכבר פחות מתחבאת. 

יש אנשים שאומרים שאם אתה לא עושה משהו שתכננת על הבוקר, כנראה שכבר לא תעשה אותו באותו היום.

קמתי, קפה, 2 עוגיות ולדרך. שש ועשרים שעת יציאה, היום צריכה לרוץ 12 ק"מ בסה"כ, קצב שצריך להישמר בטווח מסויים של זמנים, ככה כתוב בתכנית. קילומטר ראשון אני מקללת את עצמי בראש ובלב ואפילו כמעט בקול, כי אני עוד חצי מנמנמת, הקפאין הגיע לרגליים אבל הראש עוד טרוד בשלו, אם הוא בכלל התעורר (הראש, כן?).

אחרי שלושה קילומטר אני עוצרת שנייה, מחכה לרמזור שיתחלף, חושבת לעצמי שעוד 9 קילומטרים זה טו מאצ' בשבילי להבוקר, שוקלת לרוץ בחזרה עוד שלושה ולפרוש בחצי. טוב נו, נראה איך יתקדם, עוד קילומטר ועוד שניים ומקסימום נחזור לאחור לפני הזמן ואת השאר נשלים אח"כ בחדר כושר או בערב. הדרך מביאה אותי למצוא שבילים חלופיים, חול, דשא, כביש, חצץ, עוד דשא, שורת ממטרות שמצננת אותי בדרך שבדרך כלל אני עוקפת מכיוון אחר, משחקת תופסת עם השמש והצל והמוזיקה מכניסה אותי לקצב.

עוד רמזור מגיע ואני כבר בקילומטר השמיני. שיאללה, זה אוטוטו נגמר, נפתחתי, אני בקצב טוב, הגוף כבר חם, מפה עד הבית זה בערך שניים וחצי קילומטרים. אז אאריך ואעשה עוד סיבוב. בקילומטר העשירי אני כבר מרחפת, הראש מנותק, נזכרתי בקילומטר ה-42 של המרתון, זה שכבר רואים ממנו את שער הסיום ועידן מדבר אלי בדמיון מודרך שמשאיר אותי בקצב, שומעים את התרועות מסביב.

זה אכן קשה, זה אכן אפילו מעייף ולא תמיד נוח, אבל בחרתי את זה ואני מנצחת את זה, שוב ושוב ושוב, וזה כל כך שווה את זה אחר-כך.

אדם חכם פעם אמר שלעולם לא תתחרט על אימון שעשית, על אחד שפספסת תתאבל די הרבה. 

ואני רק אומרת, שאיזה מזל שזכרתי לקחת משקפי שמש. 

***

ובנימה זו עדכון קצר - תכנית האימונים למרתון אמסטרדם התניעה, היום השלישי לתכנית. המרתון ב18/10/15. 

מתרגשת, שמחה, חוששת, מוכנה לכל אתגר ויודעת שאעמוד בו באופן הכי טוב שאני יודעת.

מכאן זה פשוט לצאת לדרך, להתמכר, לעוף, לרוץ.

מזמן לא כתבתי. לאחרונה עלה בי הצורך לשוב ושתף את כל מה שעובר לי בראש, במיוחד בזמן ריצה, כשכל המחשבות נקיות, מתחדשות.

יום שלישי שמח לכם שיהיה!