הפעם הראשונה שבה את מבינה שאת אדון לעצמך היא הפעם בה ההורים באים לבקר אותך בבית שלך. רגע, אתקן את עצמי, בדירה שלך. בית יש רק אחד.
פחות משבועיים מחוץ לבית, גרה לבד, מבשלת לבד, קונה לבד, מסדרת לעצמי לבד, מתלבשת בלי לפחד שמישהו יציץ או יפתח דלת ברגע לא מתאים.
אני מתרגלת. לאט לאט.
בדרך זו ואחרת, גם היחסים איתם הפכו אחרים, זה נכון מה שכולם אומרים שברגע שעוזבים את הבית כל ההתייחסות אחרת.
כיף לי. קשה וקל ומעניין לי.
אני מתרגלת.. לאט לאט.
:)
פחות משבועיים מחוץ לבית, גרה לבד, מבשלת לבד, קונה לבד, מסדרת לעצמי לבד, מתלבשת בלי לפחד שמישהו יציץ או יפתח דלת ברגע לא מתאים.
אני מתרגלת. לאט לאט.
בדרך זו ואחרת, גם היחסים איתם הפכו אחרים, זה נכון מה שכולם אומרים שברגע שעוזבים את הבית כל ההתייחסות אחרת.
כיף לי. קשה וקל ומעניין לי.
אני מתרגלת.. לאט לאט.
:)
כנראה שכך
השבמחקשחיים 'לבד' מקבלים חותמת הכרה בביקור ההורים הראשון לאירוח פורמלי :-)
שיהיה בהצלחה בהמשך. כיף לקרוא על ההתפתחות שלך
♥